אומץ ניהולי ומאפיניו 

אומץ ניהולי

אומץ ניהולי הוא מושג רחב מאוד, בחזקת "השלם, גדול מסכום חלקיו". כשרואים מנהל אמיץ, יודעים שהוא כזה. האומץ עובר אל עיני המתבונן, האנרגיות המאפיינות , נמצאות באוויר. תחושת המתבונן, היא תחושה של הערכה, של כבוד אבל בעיקר, אנו חווים את רגע החסד בפגישה עם דמות שמהווה עבורנו "השראה".אנסה להתייחס לכמה מרכיבים של "אומץ ניהולי":

1.  : "walk the talk" אומץ, נמדד בעיקר במעשים. המנהלים והמנהיגים הגדולים, התאפיינו בעשייה משמעותית. בן גוריון, היה נואם קטן, אבל איש עשייה גדול. הוא קיבל החלטות דרמטיות, והכבוד וההערצה שהוא זוכה להם עד היום, הם בזכות מעשיו. גם רבין, היה נואם קטן, אבל איש עשייה. הקדנציה האחרונה שלו, התאפיינה במעשים דרמטיים, שלום עם ירדן והסכם אוסלו (מבלי להכנס לויכוח הפוליטי). מנהלים גדולים כלי איאקוקה וסטיב גוב'ס, התאפיינו בעשיית "חזון", במימושו בשטח, פחות בדיבורים. אין רע ביכולת דיבור, אבל עליה, לתמוך בעשייה.

2. יושרה:  יושרה הוא מושג מורכב המבוסס על "התאמה". סינכרון בין מחשבה, אמירה ומעשה. אומץ ניהולי נבחן גם ביושרה. היכולת לחשוב , לומר ולהתנהג על אותו המישור. פער משמעותי בין השלושה, משדר, פחדנות, חוסר הוגנות וחוסר אמינות. "יושרה", משדרת בדיוק להיפך.

 3.יכולת התמודדות במצבי אי וודאות ועמימות: מנהלים ומנהיגי מדינות, נמצאים רוב הזמן במצבי אי וודאות. הסביבה משתנה תדירות. הן הסביבה העסקית בעסקים, והן הסביבה האסטרטגית במדינאות. העולם "של אתמול" אינו העולם "של מחר". זה מפחיד, מבלבל ולא ברור. מנהל אמיץ, אמיץ דיו כדי "לצעוד בחושך". מפחיד להיות בחושך, תמיד. אבל האמיץ, צועד למרות הפחד.

4.. אומץ לתקשר: אומץ ניהולי נבחן ביכולת לדבר עם כפיפך בעולם העסקים והארגוןהם רוצים לשמוע אמת, הם רוצים תקווה, הם רוצים תחושה שיש "אור בקצה המנהרה". צ'רצ'יל, אחת הדוגמאות הקלסיות לאומץ, אמר בשיא המשבר, "אינני מבטיח לכם דבר למעט, דם, יזע, ודמעות". אמירה קשה,מרה, נוקבת, אבל אמיתית. איש דובר אמת היה ולכן, הוא עדיין אחד הבריטים הנערצים בכול הזמנים. מנהל כמובן צריך לדעת לתקשר עם לקוחות, ספקים ובעלי מניות ובעלי עניין. אבל האומץ, נמדד קודם כול בפנים. בארגון, או במדינה.

5. אומץ להיות לא פופולרי: מנהלים נדרשים לעיתים לצעדים לא פופולרים הגורמים להם לאבד אהדה ולעיתים אף להיות תחת ביקורת קשה ולחוות עוינות מצד מנהלים, עמיתים ועובדים. למשל, כשמנהל נדרש לפטר עובדים, לפגוע בתנאי העסקתם, להוביל תהליכי שינוי, הנתפסים בשלבים מסוימים כמפחידים ולא נעימים.

6. אומץ לחלוק על הממונים ולעמוד על שלך: הנטיה הטבעית של מנהלים היא "ליישר קו" עם הממונים, לשאוף לקונסנזוס ול"שקט תעשייתי". מעטים המנהלים האמיצים דיים כדי "לשחות נגד הזרם", להיות דעתנים, להתעמת עם בעלי שררה ולעיתים, להיות מוכנים לשלם מחיר בגין פעולותיהם. הם אמיצים מספיק כדי לשמור על עקרונותיהם ואמונותיהם ולא "להתכופף"

אומץ ניהולי אינו מולד. הוא מתפתח עם הזמן, הוא משתלב בערכים בהם מאמין המנהל והוא מתגבש בעזרת הכוונה ואימון מתאימים. כיועץ ארגוני, ליוויתי מנהלים רבים במהלך שנות עיסוקי בתחום, שפיתחו, בעקבות תהליך אימון ומנטורינג, ביטחון עצמי ואומץ ניהולי שהביא להצלחה בתפקיד ולהערכה אמיתית מצד עובדים וממונים. מותר וכדאי לקבל ייעוץ והכוונה מבעל מקצוע מומחה בתחום.